עבודת סיכום זירת הגלובליזציה
הדילמה :
הדילמה בין פרסום של מידע מסווג לטובת
הציבור הישראלי לעומת הגעת המידע לגורמים
עוינים (אויבים).
מדוע בחרתי בדילמה
זו :
בחרתי בדילמה זו משום שישנה תופעה בארץ או
בכלל בעולם בה עיתונאים/כותבים מפרסמים מידע מסווג אשר יכול לסכן את אזרחיה של אותה
ארץ בכך שמידע זה יגיע לגורמים עוינים של אותה מדינה ואף לפגוע בה ...
בהמשך אראה לכם מאמר שמבהיר מדוע אסור לפרסם
מידע מסווג אפילו אם הוא לטובת הציבור, וישנה תופעה כיום שעיתונאים/כותבים שמוציאים
מסמכים סודיים כדי לפאר את שמם.
מאמר העוזר לענות על הדילמה :
מקורות זה לא רק מים – חנוך
מרמרי
כש"הארץ", או עיתון אחר, מפרסם ככתבם
מסמכים סודיים שהודלפו לו, הוא מבצע חיסול ממוקד של המקור. מקור, גם אם הרקע למעשהו
הוא טובת הציבור, לא יזכה ליחס מועדף לעומת אלה שמוציאים מסמכים סודיים כדי לפאר את
שמם
חלק מהמאמר :
בשבת, ה-26 בדצמבר 2009, לפנות בוקר, הקיפו
חיילי דובדבן שלוש דירות בשכם. בדירות שהו שלושה מבוקשים שהיו מעורבים, לפי מידע מודיעיני,
בפיגוע הירי שבמהלכו נהרג יומיים קודם לכן מאיר חי משבי-שומרון. בשלוש הזירות סירבו
המבוקשים לצאת מהבית, ונורו למוות. בידיהם נמצא נשק, אך הם לא פתחו באש. האירוע הביא
לתגובה פלסטינית חריפה ולטענה כי השלושה הוצאו, למעשה, להורג.
אתר "הארץ" הביא את דבריו של
"גורם בכיר בצה"ל", שהכחיש כי מדובר בהוצאות להורג ואמר כי יש הוראות
פתיחה באש המיוחדות למבצע שבו פועלים מול מחבל כאשר יש מידע מודיעיני מבוסס שהוא חמוש.
כשמבוקש כזה אינו מסגיר את עצמו ואינו נכנע, אמר הגורם הבכיר, "הכוח רשאי לפגוע
ולנטרל את האיום על כוחותינו במהלך המעצר, וזה מה שנעשה בהתאם לנוהלי הקרב של היחידה".
השאלה אם צה"ל נוקט מדיניות של חיסול
חשודים בפיגועים אינה חדשה. כבר שנתיים וחצי קודם לכן, ב-20 ביוני 2007, פורסמה הודעת
דובר צה"ל שלפיה שני מחבלים חמושים, שהשתייכו לג'יהאד-האסלאמי, נהרגו בפעילות
משותפת של צה"ל ומשמר-הגבול באזור ג'נין. השניים פתחו באש לעבר הכוח בזמן הפעולה,
ובתגובה ירה הכוח לעברם והרגם. השניים היו מעורבים, לטענת צה"ל, בתכנון פיגועי
התאבדות בישראל. אחד מהשניים היה זיאד מלאישה, שנחשב אז למבוקש בכיר.
17 חודשים לאחר מכן, ב-28 בנובמבר 2008, פרסם
מוסף "הארץ" כתבה מאת אורי בלאו, שהתייחסה לאירוע שבו נהרג מלאישה, ובכותרתה
הוכרז: "מסמכים סודיים שהגיעו לידי מוסף 'הארץ' חושפים: צה"ל נתן אור ירוק
להרג מבוקשים בגדה, גם כשלכאורה ניתן היה לעצור אותם".
ואכן
בכתבה, שהופצה הן במהדורה המודפסת והן באתר "הארץ", הוצגו צילומים של שני
מסמכים, שעל כל אחד מהם הופיע בבירור הסיווג "סודי ביותר".
במסמך אחד, שמקורו בפיקוד המרכז,
הבליטה מערכת העיתון קטע שממנו משתמע כי במקרה שבמהלך מבצע מזוהה המבוקש זיאד מלאישה,
יש לכוח אישור "לבצע יירוט" על-פי הערכת מצב במהלך המשימה. התאריך
שעל המסמך מחוק, אך בגוף הכתבה נכתב התאריך המדויק שבו התקיים הדיון המתועד במסמך:
כשלושה חודשים לפני החיסול.
מושגים
:
טלוויזיה בינלאומית :
מאז שנות ה-80 חלו מספר שינויים
בטכנולוגיה, כיום ניתן לצפות במגוון ערוצים מקומיים או זרים או גלובליים,
הטלוויזיה הבינלאומית הציבה יתרונות חסרונות :
חופש המידע
יתרון -
היתרון הוא זה שהצופה יכול לשאוב מידע ממספר רב של ערוצים
חסרון - החיסרון
הוא שמידע רגיש שנאסר לפרסום משיקולים כמו ביטחון בערוץ זר יאפשר פרסום ויכול לשרת
את האויב
חשיפה לתרבות
יתרון -
היתרון פתיחת האפשרות להיחשף לדרכי חיים שונות ומגוונות
חיסרון - החיסרון הוא הקושי
לשמר זהות תרבותית וייחודית (מדינה אחת לא יכולה לפקח על טלוויזיה של מדינה אחרת)
העברת מסרים
יתרון - היתרון הוא שניתן לפנות ולהעביר מסרים לרחבי
העולם
לדוג' – נאום נשיא ארה"ב , האולימפיאדה
ועוד...
חיסרון - החיסרון הוא שהתקשורת
עלולה לשרת גורמים עוינים כמו העברת מסרים.
דוג' להעברת מסרים - נאום של נשיא ארצות הברית
אובמה : "האיום על ארה"ב ממשי אך
נחסל את דאעש"
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נשא נאום
מיוחד מהחדר הסגלגל אל האומה האמריקאית, ארבעה ימים לאחר הפיגוע הרצחני
בקליפורניה, אודות הביטחון הלאומי ותכניות המלחמה בטרור של ממשלו. פרשנים בארצות
הברית העריכו כי הנשיא יצא לנאום בשל תחושה כי אזרחי אמריקה לא מרוצים מהפעילות עד
כה נגד דאעש.
גלובליזציה :
ניתן
לחלק את המילה ל-2 גלובלי + זציה הסיומת זציה מטרתה לתאר הופעה , משמעות המילה
גלובליזציה היא פעולה של יחסי גומלין בין מדינות .הפיכת קשרים מקומיים לבין לאומים
באמצעות חציית גבולות . יחסי הגומלין יכולים להתבטא באמצעות קשרים
חברתיים , כלכליים ומסחריים .
בעבר
כל עם היה בעל שפה ותרבות משלו אבל עם חדירת אמצעי התקשורת בכל העולם הטכנולוגיה
אפשרה לחשוף את כל מדינות העולם החופשי למשדר שידורים עולמיים (בין לאומיים).
כפר גלובאלי – חוקר בשם מרשל מקלוהן טבע את המונח "כפר
גלובאלי" , הוא תיאר תופעה בה הגבולות בין המדינות מטשטשים באמצעות טכנולוגיה
והעולם הופך לכפר אחד גדול בו למידע ולמסחר אין גבולות . התוצאה היא תרבות אחידה
עם דפוסי התנהגות , ערכים , שפה וסגנון חיים .
השפעת הגלובליזציה על החברה :
אחת מההשפעות של הגלובליזציה היא
אימפריאליזם תרבותי . המשמעות היא שמדינות הנתפסות כאימפריה בעלות יכולות כלכליות
ופוליטיות יכולות להשפיע על מדינות חלשות יותר ולערער את תרבותן , ארה"ב היא
מעצמה שמשתלטת על מדינות זרות באמצעות תרבות , בעבר היה צורך בכוח הזרוע כדי לכבוש
מדינות . כיום בעידן הטכנולוגי באמצעות תכנים תקשורתיים תרבות אחת יכולה לכבוש
תרבות אחרת .
ארה"ב מספקת תכנים מערביים לכל העולם
ומדינות חלשות בהן יש קשיים כלכליים מומרות על ייצור תכנים עצמי שישמרו את תרבותן
, זה נקרא גם אמריקניזציה
אמריקניזציה – התרבות האמריקאית מטמיעה ערכים אמריקאים בתוך
התכנים המועברים לארצות השונות .
חשוב לציין כי 48% מסך הרשתות המזכות הפועלות בישראל הינן מתחום
המזון. כ-88% מהרשתות האלו הן רשתות מקומיות כ-12% רשתות זרות. בין הרשתות הזרות מקום
נכבד תופסות רשתות אמריקאיות McDonald's, KFC, Pizza Hut,
Domino's Pizza ועוד. יחד עם זאת, רשתות אמריקאיות
מצליחות שפעלו בישראל בעבר נאלצו לעזוב את השוק וביניהן Starbucks,
Dunkin Donuts, Burger King.
דוג' לרשתות אמריקאיות מתחום המזון אשר
נחתו בארץ :
 |
 |
||||
 |
|||||
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה