האם צפייה ממושכת של הצופה בתוכן אלים יכולה להשפיע על ההתנהגות שלנו ?

הצפייה בטלוויזיה תופסת בעשור האחרון את המקום המרכזי בבילוי הפנאי של ילדים ונוער.

העידן הרב-ערוצי הפך את הטלוויזיה לגורם ראשוני באמצעי התקשורת, אליו חשופים ילדים ובני

נוער. החשיפה  לטלוויזיה  בעלת פוטנציאל השפעה חיובי ושלילי גם יחד. ממדיה זו לומדים לטוב

ולרע, בצורה ישירה ועקיפה.  הילדים לומדים את מה שהחברה רוצה  שילמדו,  וכן את מה

שהחברה לא הייתה רוצה שילמדו.  הטלוויזיה היא מעין "מגלה סודות" של המבוגרים אודות

נושאים שהיו מעדיפים להשאירם מתחת לשטיח.

בעבר, דרך העברת המידע לילד הייתה באמצעות הספר והייתה מתבצעת בבקרה על הילד. כיום,

גבולות אלו מנופצים. הבדלי הידע בין ההורים לילדים קטנים מאוד. הטלוויזיה  לא  רק  משקפת

מציאות, אלא  גם בונה מציאות. לגבי  הילדים,  הצופים  בטלוויזיה,  קיים  סיכון  של  חשיפה

בטרם עת, לעניינים שהם  מעבר להבנתם או שאינם רלוונטיים לחייהם וקשורים לעולמם של

המבוגרים.

 אחת  מההשפעות  הפוטנציאליות  השליליות  של  הטלוויזיה  היא ההשפעה על ההתנהגות

האלימה של ילדים. החשיפה  לאלימות בטלוויזיה מאדירה את מקומה של האלימות בחברה

ותורמת לתפישת העולם כמקום אכזר ומפחיד, ומגבירה את הלגיטימציה לאלימות.

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה מתמדת בשיעור המעורבות באלימות של ילדים ובני נוער, הן

בעולם הרחב והן בישראל. מחקרים שעסקו בעניין, גילו  כי בכל הקשור להשתתפות של בני נוער

במעשי אלימות בבתי ספר, ישראל תופסת את המקום הבלתי מכובד החמישי בעולם. 

ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם או בבגרותם. שני מנגנונים פסיכולוגיים עיקריים מסבירים מדוע היחשפות לתכנים אלימים מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים. הראשון, דרך החיקוי וההזדהות, והשני, דרך הקהיית סף הרגישות ,אשר יכולים לעודד אלימות בקרבתם.

לאחרונה מדובר רבות על הנזקים שבהיחשפות ילדים לתכנים אלימים באמצעי התקשורת ובמשחקים. התקשורת הפופולארית, הכתובה והאלקטרונית, מפרסת לא מעט ידיעות על אלימות של ילדים כתוצאה מצפייה בטלוויזיה או ממשחק במשחקי מחשב ווידיאו. דבר זה מתרחש בשנות חייו הראשנות , המעצבות ביותר את האדם . בשלב זה מתרחש תהליך אינטנסיבי של למידה , חינוך ורכישת דרכי התנהגות . את התפקיד המרכזי ממלא הדרכה של הורים להתמודדות נכונה עם ילדיהם בבית, והדרכה של מורים להתמודדות נכונה עם תלמידיהם בכיתה.

הרגלי הצפייה של ילדים ובני נוער ישראלים בטלוויזיה ממחישים את חשיבות הבנת הקשר בין תכני טלוויזיה להתנהגות אלימה. רוב הילדים ובני הנוער הישראלים צופים בטלוויזיה יותר משלוש שעות בכל יום, נתון אשר מציב את הצפייה בטלוויזיה כפעילות הפנאי העיקרית בגילאים הללו. סקר של ארגון הבריאות העולמי אף קבע כי ביחס לעולם, ישראל היא אחת המדינות המובילות בשעות הצפייה של בני נוער בטלוויזיה. נמצא כי בממוצע כ- 68% מבני הנוער הישראלים צופים בטלוויזיה במשך יותר משלוש שעות ביום. בנוסף, נמצאה אינטראקציה של הצפייה בטלוויזיה ומגדר – בגילאים צעירים הבנות צופות בטלוויזיה יותר מבנים, בעוד שבגילאים מבוגרים יותר הבנים הם אלו אשר צופים יותר. 

היחשפות ילדים לתכנים אלימים אמיתיים ודמיוניים

ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם או בבגרותם. שני מנגנונים פסיכולוגיים עיקריים מסבירים מדוע היחשפות לתכנים אלימים מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים. הראשון, דרך החיקוי וההזדהות, והשני, דרך הקהיית סף הרגישות ,אשר יכולים לעודד אלימות בקרבתם.

 כיום ילדים חשופים יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידיאו (במשחקי ווידאו, הכוונה במאמר זה בעיקר למשחקי ווידיאו ביתיים כמו Play station ו- X box. בישראל במיוחד, ילדים חשופים לאירועים אלימים במציאות. הם אוכלים ארוחת בוקר, כשמול עיניהם מתרוצצות לעיתים תמונות מזעזעות מפיגועים של מחבלים. הם משחקים אחר הצהריים במחשב, ותוך כדי משחק, עיניהם מרפרפות במבזקי החדשות המופיעים על המסך לפניהם, והם קוראים דיווחים על נערה שנאנסה באכזריות על ידי נערים בני גילה ו/או על בעל שירה למוות באשתו ועוד. בערב הם שומעים את בני משפחתם דנים בזעזוע על מקרי אלימות בין בני נוער, בין שכנים ועוד.

בין התוכניות האלימות במיוחד הנצפות בטלוויזיה כיום, באדיקות, על ידי ילדים בישראל, בולטת סדרת ההיאבקות WWE. בסדרה זו המתאבקים מבצעים תרגילים אכזריים במיוחד (למשל, קופצים מגובה רב על המתאבק האחר השרוע על הרצפה בחוסר אונים, חובטים את ראשו בשולחן, בכיסא ולעתים גם בגרם מדרגות, וכיו"ב), ומלווים את פעולותיהם בהתבטאויות מילוליות עוינות וגסות. האלימות בסדרה זו מוצגת כרצויה, מתוגמלת חיובית ונטולת השלכות של ממש, ויש לה פוטנציאל להשפיע על ילדים אלימים ולא אלימים בדרגות שונות.

משחקי המחשב והווידאו הביאו את רמת האלימות הדמיונית לשיאים שלא יאומנו. אחד ממשחקי המחשב הידועים, mortal combat"", הציג אלימות גראפית חסרת תקדים, שכללה קריעות של חוטי שדרה וכריתת איברים. מאז התפתחו משחקי מחשב אלימים אף יותר. אחד הידועים בהם כיום הוא Grand theft auto, או כמו שהחברה קוראים לו GTA. במשחק זה השחקן יכול לנקוט בכל סוג של אלימות שהוא רוצה, כמו: לשלוף נהג ממכונית ולהכות אותו, לחסל שוטרים, להכות מושבעים כדי שלא ירשיעו חבר במאפיה, לחסל שליח פיצה כדי לפגוע בארגון יריב. 

המשחקים האחרונים בסדרה זו - מספר ארבע, Vice city, ומספר חמש, San-Andres - ידועים במיוחד לשמצה באלימותם הרבה. למשל, ב – GTA5, San-Andres, כאשר יורים בראשו של מישהו, הראש מתפוצץ ונעלם, ודם פורץ מהצוואר הפעור. משחקים אלימים קיימים גם במשחקי וידאו.

באוגוסט 2005 הורשע דווין תומספון, אמריקני בן 18, ברציחתם של שלושה שוטרים. טיעונו המרכזי של עורכי דינו  היה ,כי הוא היה מכור למשחק GTA וילדותו הקשה , הם אלא שגרמו לו לבצע את הפשע. חבריו ציינו כי לפני הפשע הוא היה מכור לGTA 5  ול GTA 4.

אסכולת החברות והקשר שלה למחקר 

חברות הוא התהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. זהו תהליך איטי, ממושך וכמעט בלתי פוסק, שבמהלכו רוכש אדם את הנורמות והערכים המרכזים של החברה הסובבת אותו. בתהליך זה מתעצב האדם מבחינה נפשית וגופנית דרך ההתנסות במצבים חברתיים, מפתח אופי חברתי ומסוגל לקחת חלק בחיים חברתיים.

הדוגמאות הבולטות ביותר לסוכני חברות הינם: הורים ובני משפחה , בית ספר , מקום עבודה , חברים ואמצעי התקשורת הרבים.

שלב החברות המוקדם - מתרחש בשנות חייו הראשונות, המעצבות ביותר את האדם. בשלב זה מתרחש תהליך אינטנסיבי של למידה, חינוך ורכישת דרכי התנהגות . למשפחה ובמיוחד להורים יש תפקיד מרכזי בשלב זה. אמצעי התקשורת מתערבים בתהליך החברות של הילד. כבר בשנה השנייה לחייהם תינוקות צופים בקלטות ווידיאו, מאזינים לשירים ומקריאים עבורם סיפורים. 

באחד המחקרים הקלאסים שנעשו בתחום ( a1963 , Bandura, Ross, & Ross), נצפו התנהגויות ילדים לאחר שצפו בסרט אלים. בקבוצת ילדים אחת ניתן בסרט תגמול חיובי לאדם המכה, ובקבוצה אחרת ניתן בסרט תגמול שלילי לאדם המכה. בתצפית שנעשתה לאחר שראו הילדים את הסרטים, נמצא שהילדים אשר צפו בהתנהגות אלימה שזכתה לתגמולים חיוביים, נטו לחקות אותה, כשהושארו בתצפית, ואילו ילדים שצפו בתגמול השלילי, נמנעו מחיקוי ההתנהגות האלימה. ההתנהגות האלימה החדשה שנלמדה נצפתה גם במחקרי מעקב לאחר יותר מחצי  שנה. במחקר אחר של אותה קבוצת חוקרים אף נמצא, שהילדים היו מוכנים לשחזר גם את התנהגות המודל הנענש. 

שלב החברות מתבגרים -  התחרות בין אמצעי התקשורת לבין סוכני החברות המסורתיים, הורים ומורים, מחריפה בגיל ההתבגרות , בשלב זה מעמיקים אמצעי התקשורת ההמונים את אחיזתם בחיי הפרט וממלאים תפקיד מרכזי כמקור מידע על המציאות. התחזקות כוחם של אמצעי התקשורת נובעת בין השאר מכך שהמתבגר שואף להשתחרר מהתלות בהוריו ולהפגין עצמאות. בנוסף הנוער מביע מחאה, מורד בהוריו ונחשף לתכנים ומסרים שאינם מקובלים על מבוגרים. חשוב לציין כי לתקשורת יש מעמד בכיר יותר בהדרכה וייעוץ לבני נוער.

מחקרים שנערכו בנושא הקשר בין אלימות ומשחקי מחשב במשך 20 שנה, מצביע על כך שיש בכוחם של משחקי מחשב אלימים להגביר התנהגות אגרסיבית בקרב בני נוער, בעיקר בנים, ושהשפעת המשחקים עשויה לבוא לידי ביטוי באופן מידי או במהלך פרק זמן ארוך יותר. למשל, אחד המחקרים הראה, שילדים ששיחקו במשחקים אלימים במשך פחות מ-10 דקות, ואז השתתפו במבחן להערכת מצב הרוח שלהם, העידו על עצמם כבעלי מאפיינים אגרסיביים וביצעו פעולות תוקפניות זמן קצר לאחר המשחק. 

מה לומדים ילדים בגיל מוקדם מאמצעי התקשורת הרבים?

ילדים רוכשים ידע בסיסי על הסביבה החיצונית, ידע המשלים ולעיתים סותר את מה שהעבירו ההורים. הצפייה והצריכה של אמצעי התקשורת מפחיתה את האינטראקציה עם ההורים, ילדים יכולים לצפות בטלוויזיה ללא פיקוח והכוונה של ההורים. אמצעי התקשורת עוסקים בתחומים בעייתיים של המציאות כמו אלימות , מיניות , אלכוהול פשע וכו'...  

לעיתים הם מגדירים ערכי מוסר שונים משל ההורים ומנוגדים לחינוך ההורים.

בשנת 2005 נבדק בדוח שהוכן עבור משרד התקשורת בבריטניה הנושא "נזק ופגיעה בתוכני מדיה". הבדיקה העלתה כי הראיות תומכות בכך שלצפייה בטלוויזיה, ובמיוחד לאלימות המופיעה בטלוויזיה, יש השפעות מזיקות, הן על התנהגות אלימה ותוקפנית בטווח הקצר והן  על גישות והשקפות, בעיקר בקרב ילדים, בטווח הארוך. עם זאת, מחברי הדוח ציינו כי המחקרים בתחום לוקים בחסר ומושפעים מן האקלים התרבותי והחוקי שבו נוצרו. לפי הדוח, להקשר של הצגת האלימות בטלוויזיה ולמידת ההזדהות של הצופה עם הגיבור יש משקל לעניין ההשפעה של האלימות המוצגת על הצופה. כמו כן, צוין שיש בעניין זה הבדלים ניכרים בין קהלים של צופים, הנובעים מגילם, מינם, מצבם המשפחתי ועוד.

אובדן הילדות וקשרו למחקר

חוקר בשם ניל פוסטמן עסק בשאלה שהיא ההשפעה של אמצעי התקשורת על ילדים. המסקנה שלו הייתה שהתרבות המודרנית בה שולטת הטלוויזיה קיים מצב של אובדן הילדות.

"בעידן תקשורת המונים , הילדות הולכת ונעלמת" 

ניל פוסטמן סקר את התפתחות הילדות מאז ימי הביניים ועד שנות מחקרו.  הטלוויזיה גרמה לאובדן הילדות, ילדות שאפיינה את דור הספר- את התקופה מ-1450 המצאת הדפוס על ידי גוטנברג ועד המצאת הטלוויזיה בשנות ה-50.

 בעידן הדפוס נוצר הצורך באוריינות (מיומנות הקריאה והכתיבה) ולכן שלחו את הילדים לבית הספר, נוצרה מחיצה בין ילדים ומבוגרים, הייתה להורים סמכות. בתקופה זו ההורים הסתירו מילדיהם ספרים שדיברו על מין, לא הייתה לילדים נגישות לספרים "לא חינוכיים", "האמת" התגלתה בהדרגה, בהתאם לגדילת הילד, כיום בעידן הטלוויזיה קשה להסתיר מידע מפני הילדים, כולם חשופים במידה שווה לכל התכנים. הילדים חשופים למידע של המבוגרים.

כיום הטלוויזיה היא חזותית ונגישה לכולם, התכנים בה לא מצונזרים אלא אם כן ההורים משגיחים על ילדיהם בעת הצפייה. הטלוויזיה פשוטה להבנה, היא לא מצריכה חשיבה מורכבת. הילדים מאבדים את התמימות והילדות, הם מתבגרים מאוד מהר. התכנים אליהם נחשפים הילדים כמו אלימות, פשע, פורנוגרפיה, סמים ואלכוהול מתנגשים עם הערכים שההורים בבית מלמדים אותנו, ההורים והמורים מאבדים את הסמכות בחינוך הילדים.

על פי פוסטמן ההבחנה בין עולם הילדות לעולם המבוגרים מטשטשת בעקבות החשיפה של הילדים לתכנים שלא מיועדים להם בטלוויזיה בגיל צעיר.

גישות תאורטיות שונות וקשרן למחקר

גישות תיאורטיות לא מעטות ניסו להתמודד עם שאלת השפעת הצפייה בתכניות טלוויזיה הכוללות אלימות על התנהגות ילדים ובני נוער. ילדים ובני נוער הם אוכלוסייה פגיעה להשפעת הטלוויזיה, וזאת כיוון שהם זקוקים להגנה, טיפול וחברות של המבוגרים. ילדים אלו הם  חסרי ניסיון חיים וחסרי ידע, חושבים באופן שונה מאשר מבוגרים, וכן נטולי משאבים כלכליים וחברתיים. לפיכך ילדים הם קהל יעד נוח להשפעותיה של הטלוויזיה, בין אם הן לטווח הקצר או הארוך.

אחת הגישות הינה גישת הקתרזיס (זיכוך). מקורו של המושג ביוונית, והוא מייצג היטהרות. פרויד היה הראשון לטבוע את הטענה כי כאשר האדם צובר רגשות שליליים ואינו משחרר אותם, יכולות להיווצר השפעות פסיכולוגיות. בהמשך לכך, הדחפים האלימים של האדם יכולים להשתחרר באופן ישיר, תוך נקיטת אלימות, או תוך חשיפה לאלימות דמיונית. מגישה זו נובע כי לחשיפה לאלימות בטלוויזיה יכולה להיות השפעה חיובית ומרפאת ע"י הפחתת התנהגות אגרסיבית, שכן האלימות הטלוויזיונית משמשת לזיכוך הדחפים האלימים במקום שימוש באלימות ישירה. לפי תיאוריה זו, לאלימות בטלוויזיה ישנה דווקא השפעה שלילית על תדירות וחומרת אגרסיביות ואלימות בקרב ילדים.

לעומת זאת תאוריית החיזוקים טוענת שהאלימות המושדרת בטלוויזיה מחזקת עמדות והתנהגויות הקיימות אצל הצופים. האלימות המשודרת היא בעצם מחזקת נטייה קיימת. מכאן, אצל הצופים שקיימת בהם התנגדות לאלימות, האלימות המשודרת רק תחזק את התנגדותם. האלימות עפ"י תאוריה זו לא נוצרת בעקבות צפייה באלימות אלא היא תוצאה של מבנה אישי, סביבה ערכים ונורמות המצויים אצל הצופה.

גישה נוספת להסבר השפעת אלימות טלוויזיונית על אגרסיביות ואלימות בקרב ילדים היא גישת הלמידה החברתית. גישה זו מתבססת על תהליכי למידה באמצעות חיקוי, לפי המודל של בנדורה. לפי גישה זו, ילדים לומדים התנהגויות גם מבלי להתנסות בהן באופן ישיר (כלומר, ללא תהליכים של התניה או ניסוי וטעייה). בדרך זו, הם צופים בהתנהגויות של אנשים בסביבתם או של אנשים בתקשורת, ומחקים אותן.

לפי גישת הלמידה החברתית, ילדים נוטים יותר לחקות התנהגויות אשר המודל לחיקוי קיבל עליהן תגמול או לא נענש עליהן. לפיכך, בהתאם לגישה זו קיימת משמעות מרחיקת לכת להשלכות האלימות בטלוויזיה. בנוסף, הוכח כי ילדים יכולים לצפות בהתנהגות ולחקות אותה מן הזיכרון במועד מאוחר יותר, כך שגם אם חיקוי ההתנהגות אינו גלוי לעין מיד לאחר החשיפה לאלימות, עדיין יכול להיווצר מצב שבו ההתנהגות מאוחסנת בזיכרון ותבוא לידי ביטוי בנסיבות אחרות.

אחת הגישות התיאורטיות, אשר הפכה עם הזמן לפרדיגמה בפני עצמה, הינה תיאורית "הבניית המציאות" או "תפיסת עולם" שהגו החוקרים גרבנר וגרוס, לפי גישה זו, התקשורת ההמונית היא יצרנית סדרתית של מסרים המופנים לכלל האוכלוסייה, ומשמשת לשימור תרבויות ושינוי תרבויות. שלוש ישויות משפיעות על האופן שבו מסרים מהתקשורת משפיעים על המציאות – האחד, הוא הגורם המוסדי – מוקדי הכוח בחברה, ארגונים ותהליכים מוסדיים המייצרים את המסרים שהתקשורת מעבירה. השני, מערכת המסרים המכילה מבנים רחבים ודפוסים עקביים אשר תכניות הטלוויזיה בכללותן מייצגות. גורם שלישי, "הבניית המציאות" מתייחס ליחסי הגומלין שבין התהליכים המוסדיים, מערכת המסרים, והנחות הציבור.

בהקשר השפעת אלימות על הצופים, מתארת תיאוריית הבניית המציאות תופעה של תפיסת העולם כאכזר ואלים. מחקרים שעסקו בתופעה מצאו כי צפייה רבה וממושכת בטלוויזיה קשורה לפיתוח ושימור עמדות של קורבנות, אי אמון וסכנה, ואמונות לא מדויקות אודות שכיחות פשיעה ואכיפת חוק. בהשוואה לאנשים אשר הרגלי הצפייה שלהם בטלוויזיה "קלים", צופי טלוויזיה "כבדים" החזיקו בעמדות לפיהן לא ניתן לבטוח באנשים.

להשפעת הטלוויזיה כמה גורמים מסייעים :

הרקע המשפחתי הינו הגורם ראשון, המתייחס למערכת הערכים המשפחתית ולאופן שבו הסביבה המשפחתית מגיבה לאלימות ולתכנים אלימים בטלוויזיה. דוגמא אישית של הימנעות מאלימות, הגבלת שעות הצפייה והתכנים, וגינוי של אלימות טלוויזיונית מקשים על החיקוי של ההתנהגות האלימה הנצפית.

רמת התפתחות הצופה משפיעה גם היא על הקשר שבין תכני טלוויזיה אלימים והתנהגות. ילדים צעירים מתקשים להבחין בין מציאות ודמיון ומתקשים להבין את קווי העלילה ולכן נמשכים בעיקר לפעולות גלויות אשר מעניינות אותם, כגון אלימות.

תפיסת המציאות של התכנית היא מרכיב קוגניטיבי המצביע על כך שקושי בהבחנה בין מציאות לדמיון בגיל צעיר יוצר נטייה להאמין למרבית התכנים, כך שאירועי האלימות נתפסים כאמתיים מאוד.

רמת העוררות של הצופה גם היא מרכיב מתווך קוגניטיבי חשוב – ככל שהצופה נתון במצב רוח פעלתני, כך גדלים הסיכויים כי הצפייה באלימות בטלוויזיה תוביל לפריקת מתחים ולהתנהגות אלימה.

סקר : 

בכדי לענות על שאלת החקר ערכתי סקר בין 34 בני נוער בגילאים 16-17, אחת השאלות הייתה האם הם מנסים להימנע מאלימות כ-27 בני נוער טענו כי הם מנסים להימנע מחיכוכים ואלימות , 5 בני נוער טענו כי הם לפעמים נמנעים מאלימות ושני בני נוער אחרים סימנו תשובות אחרות. שאלתי הבאה הייתה האם הם צופים בסדרות שמשדרות תכנים אלימים, כ-20 בני נוער סימנו שהם צופים בתכנים כאלו , 11 בני נוער סימנו שהם צופים מדי פעם בתכנים אלו ואילו 3 סימנו שם לא צופים כלל בתכנים מהסוג הזה. לאחר שאלה זו בני הנוער נשאלו האם הם נהנים לצפות בתכנים אלו כ-22 בני נוער סימנו כי הם נהנים לצפות בתכנים הללו , כ-6 סימנו שהם לא נהנים לצפות בתכנים אלו ו5 בני נוער סימנו אחר.

שאלתי הבאה הייתה האם לאחר צפייה בתוכן אלים הם מרגישים צורך לפרוק תסכול , כ-29 מבני הנוער סימנו כי הם לא מרגישים צורך לפרוק תסכול, 4 בני נוער סימנו שהם לפעמים מרגישים צורך לפריקת תסכול ואילו אחוז בודד סימן כי הוא מרגיש צורך לפרוק תסכול בערבות התוכן האלים בו הוא צפה. שאלתי האחרונה הינה האם אותם בני נוער נתקלים באלימות ביום יום, הרוב ( 21 בני נוער ) סימנו כי הם נתקלים מדי פעם ולא על בסיס יומיומי, כ-11 בני נוער סימנו כי הם לא נתקלים באלימות ביום יום ואילו 2 בני נוער סימנו שהם נתקלים במידה רבה מאוד באלימות ביום יום. 

תוצאות המחקר

סיכום המחקר 

אחד הגורמים המשמעותיים שהתגלה במחקרים כמשפיע על התפתחות התנהגות אלימה אצל ילדים, בילדות ובבגרות, הוא רמת החשיפה הגבוהה שלהם מגיל צעיר לתכנים אלימים באמצעי התקשורת השונים ובמשחקי מחשב ווידיאו. סרטים אלימים שילד רואה, ומשחקים אלימים שהוא משחק, מגבירים את הסיכוי שיתנהג באלימות, בהווה או בעתיד, דרך תהליכי חיקוי והזדהות והקהיית סף הרגישות למעשים תוקפניים.

התכנים האלימים הנצפים, המשפיעים על התפתחות התנהגות אלימה של ילדים, הם לאו דווקא האלימים ביותר בעיני המבוגרים, אלא אלה שהילד תופש כמוצדקים ומציאותיים, ובעיקר כאשר הוא מזדהה עם הדמות האלימה הנצפית.

ילדים מקבלים חיזוקים למודלים תוקפניים דמיוניים דרך קבוצת בני הגיל שלהם. למשל, הם מקבלים חיזוקים כאשר הם משוחחים בהנאה על מעשי אלימות בהם צפו ואף מנסים להתפאר מי מצליח יותר לבצעם במציאות. ואולם, אין ספק שאת החיזוקים החשובים ביותר מקבלים ילדים, במיוחד צעירים, מיחסם של מבוגרים משמעותיים - הורים, גננות, מורים ועוד – אל החומר הנצפה. במחקרים נמצא, שיחס ההורים למשחקים אלימים ולאלימות המופעלת בהם תוך כדי משחקי הווידאו או המחשב, הוא גורם מכריע בעיצוב התנהגותו האלימה או הלא אלימה בעתיד של הילד. לדוגמה, אם ילד צופה בטלוויזיה במעשה אלימות ואחד ההורים 'זורק' הערה המשבחת את המעשה או את השחקן הגיבור שביצע אותו – האפקט הנוצר אצל הילד דרמטי במיוחד: הוא גם צופה במודל תוקפן וגם לומד מהערת ההורה, שזו הדרך הנכונה לנהוג בה.

רפלקציה

המחקר החל במחשבה על השאלה אותה אנו נחקור – שאלת החקר, הנושא הכללי שהוצג תחילה ברור והוא ההשפעה של התקשורת על ילדים ובני נוער שלנו ...

אך הנושא הספציפי אותו בחרתי- האם צפייה ממושכת של הצופה בתוכן אלים יכולה להשפיע על ההתנהגות שלנו עלה למוחי לאחר חיפוש מעמיק באינטרנט, לאחר בחירת הרעיון הכל זרם. בכדי לענות על שלה זו חיפשתי זמן רב בחיפוש אחר מאמרים שיסייעו לי לענות עלייה, מצאתי לא מעט מאמרים אך הקושי היה לבחור את המאמרים הספציפיים שיעזרו לענות על שאלת החקר. הנושא של תכני האלימות הוא חלק לא קטן מחיי , זה כולל גם צפייה בתכנים אלימים מדי יום ואף משחקים אלימים בקונסולת משחק. לאחר אסיפת המידע מן המאמרים ואף נעזרתי במחברת הלימוד בכך שתסייע לי לענות על שאלת החקר. לפני המחקר לא תיארתי לעצמי שאמצעי המדיה השונים שמשדרים תכנים אלימים מסוגלים להשפיע בצורה כה גרנדיוזית. אפשר להגיד שלא העליתי זאת על הדעת משום שמשחקי האלימות או תכני האלימות מלווים אותי ביום יום ואף "מרגיעים אותי" , אך לאחר עשיית המחקר הבנתי את ההשפעה הגדולה של תכני האלימות על בני נוער וילדים. בסך הכל נהניתי מאוד מעשיית העבודה, בעקבות העבודה התגלו אלי דברים שלא ידעתי. 

  

כיצד המחקר שערכת השפיע על הבנתך את הנושא?

לפני שערכתי את המחקר לא ייחסתי חשיבות כלשהי לתכנים אלימים או משחקי מחשב אלימים בקרב הילדים ובני נוער כיום. לאחר הכנת המחקר הבנתי כי לנושא הנ"ל ישנה חשיבות רבה ולו השפעה גדולה עד מאוד על האוכלוסייה הצופה בתכנים אלו.

 האם נושא החקר עניין אותך ומדוע?

בחיי היומיום שלי אני משחק די הרבה במשחקים אלימים וצופה בתכנים אלימים שמועברים במדיומים השונים, לאחר החשיבה על שאלת החקר חשבתי שזה יהיה מעניין לגלות את האמת ואת ההשפעה של התכנים האלימים משום שזה חלק משגרת חיי.

ציין שני דברים חדשים שלמדת במהלך העבודה:

היחשפות לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם או בבגרותם. בנוסף למדתי כי ילדים מקבלים חיזוקים למודלים תוקפניים דמיוניים דרך קבוצת בני הגיל שלהם. למשל, הם מקבלים חיזוקים כאשר הם משוחחים בהנאה על מעשי אלימות בהם צפו ואף מנסים להתפאר מי מצליח יותר לבצעם במציאות.

היכן חשת קושי?

חשתי קושי בעת סינון מהמקורות האקדמיים בהם נעזרתי

מה היה מקור הקושי?

מקור הקושי היה למצוא את עיקרי הדברים מהמקורות האקדמיים בהם נעזרתי ולשלבם בעבודה

כיצד התגברת על הקושי?

התמודדתי למרות כל הקשיים וכמובן עבדתי קשה 

מקורות בהם נעזרתי : 

     http://syllabus.org.il/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90/%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A

http://itu.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=d9d05ea5-72c7-4469-91ad-56b15b2983bb&lang=HEB

https://www.itu.org.il/?CategoryID=1035&ArticleID=7853



מצגת