מעל ומעבר לחופש
זכויות יסוד הן אותן זכויות שנחשבות
בסיסיות ורלוונטיות לכל אדם במדינות מתוקנות. אלו הזכויות שמכירות בכבוד האדם, בחופש
שלו ועל ערכו השווה בפני החוק. זכויות יסוד מגנות על דברים בסיסיים כמו ביטחון
פיזי מאלימות, כבוד, חופש, פרטיות, שוויון ועוד . הן בוססו במאה ה-18 והפכו לחוקים
ב1948.
שר הביטחון, משה יעלון החליט להגיב על
פרשת החייל היורה בחברון לפני כמה חודשים. זוהי זכותו להתבטא ולהביע את דעתו , אך
למרות זאת גונה ע"י תומכי ליכוד ברשתות החברתיות. כתוצאה מההתנגדות לדבריו של יעלון הופצה תמונה של
יעלון, אשר בה הוא מוצג כשמטרה אדומה סביב ראשו ולצדו הכיתוב "מחוסל
פוליטית". במקרה זה נפגעו חלק זכויותיו כמו הזכות לחיות בביטחון והזכות לשמו
הטוב.
שר הביטחון משה יעלון התייחס לפרסום
התמונות המסיתות נגדו שהופצו על ידי פעילי ליכוד ואמר כי "אין לי שום כוונה
להתכופף ולהתקפל במאבק על דמותן של מדינת ישראל והחברה הישראלית". לדבריו,
"אחרי שכל מיני גורמי שוליים קיצוניים ניסו להפוך אותי לעוכר ישראל, הגיע
השלב הבא (שלא אמור להפתיע איש), והוא הפצת תמונות מסיתות נגדי. זה לא יעזור
להם".
סיטואציה זו יוצרת קונוטציה בין חופש
הביטוי לבין מגבלותיו. לגבי המגבלות של זכות חופש הביטוי, קיים ויכוח מתמיד. חוקים
האוסרים ביטויי גזענות, דיני לשון הרע (הזכות לשם טוב) או הכחשת שואה הן מגבלות
לחופש הביטוי.
התמונות המסיתות נגד יעלון הופצו בקבוצות הWhatsApp
של הליכוד בשל הביקורת שהשמיע נגד החייל שירה למוות במחבל שנוטרל
בחברון לפני כמה חודשים, ויש שיגידו שיש בכך הסתה פוליטית. התבטאות זו מהווה חשד
להסתה אלימה כנגד אדם ספציפי שהוא ולא אחר שר הביטחון של המדינה. הסופרת
והפובליציסטית, עירית לינור, טענה כי כל עוד מקור הכרזה עלום והוא אינו מופיע
ברחבי המדינה אין לייחס לו חשיבות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להסתה
ברשת נגד שר הביטחון וכינה אותה "מעשה פסול וחציית קו אדום". לדבריו,
" ויכוח ציבורי חייב להתנהל באופן מכבד וענייני ואין בו שום מקום להתלהמות
מסוג זה". לעומת זאת, עו"ד ארי שמאי טען כי כדי שמשהו לא יהיה לגיטימי
מבחינת חופש הביטוי צריך להיות גרוע הרבה יותר מאשר פרסום התמונות.
22 שנה לרצח יצחק רבין , ונציין כי באותה
תקופה קרה מקרה אף דומה מאוד , בספרייה הלאומית שמור אוסף כרזות רחוב שהופצו נגד
רבין, המעידות על השנאה וההסתה שקדמו לרצח. הייתה זו גם אחת הפעמים האחרונות שמאבק
פוליטי התנהל ברחוב ולא ברשתות החברתיות.
הכרזה בה נראה יצחק רבין במדיSS
, השלט שמציג את אותו עם כאפייה וארון הקבורה
שנישא על כתפי המפגינים נגדו — הפכו כבר מזמן למוצג חובה בכל כתבה, סרט או שיעור
על ההסתה שקדמה לרצח ראש הממשלה. אבל שלושת אלה הן רק הדוגמאות הקיצוניות ביותר
למערך שלם של הסתה שקדם לרצח. בארכיון הספרייה הלאומית בירושלים שמור אוסף של
כרזות נגד רבין ודרכו הפוליטית, שהופצו על ידי ארגוני ימין אנונימיים בשנים
ובחודשים שקדמו לרצח.
מדובר על לפני 22 שנה עוד לא היו אז
רשתות חברתיות, והאינטרנט לא היה עדיין אמצעי תקשורת המונים כמו היום.
באחד הכרוזים מופיע ציור של רבין רוחץ את ידיו
המגואלות בדם. מעל דמותו נראית תמונה של לחיצת היד המפורסמת שלו ושל ערפאת.
לפי דעתי אותם אנשים שהפיצו את הכרזה נגד
שר הביטחון משה יעלון ("בוגי") צריכים להיענש בחומרה משום שכרזה זו
יכולה לגרום להסתה או פוגרום נגד שר הביטחון של המדינה , לכן קיים גבול מסוים
בחופש הביטוי. לכל אדם באשר הוא אדם מותר להביע את דעתו לגבי שר או פוליטיקאי אשר
הוא לא מסכים עם דעותיו, אך במקרים מסוימים כמו במקרה הנ"ל פרסום כרזות ותמונות נגד שרים בממשלה עשויה לגרום
להסתה אלימה ,הסתה מילולית ואף להדיחו מתפקידו.
מנקודת המבט שלי ,אותו המון הקולני
אשר הפיץ את הכרזה נגד שר הביטחון יעלון חושב שהמעשה אותו ביצע לגיטימי מבחינת
חופש הביטוי ובניגוד לדעותיו הפוליטיות, אני חושב שאותם המון קולני שפעל נגד יעלון
צריך לטופל בידי הממשלה ובידי ראשי מפלגת הליכוד , הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה שקבוצת
אנשים תפגע בשר הביטחון ואף תדיחו, ועכשיו השאלה המרכזית היא האם ותיקי הליכוד,
האנשים השקולים, יצטרכו כעת להגן בגופם על השר ולמנוע מההמון הקולני להעלים אותו
מהנוף המפלגתי? 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה