מסקנות
לאחר שלב המחקר בו בדקנו את השפעתם של סדרות נוער מוכרות מתקופות שונות בחייהם של בני הנוער והילדים כגון גאליס והשמיניה, כזכור בשלב המחקר ניתחנו 2 פרקים ששודרו בעבר מכל תכנית ובדקנו כמה פרמטרים :
- כיצד האלימות באה לידי ביטוי
- כיצד האלימות נתפסת בעיני הדמויות בסדרה
- כיצד האלימות עלולה להיתפס בעיני הצופים
- איך האלימות יכולה להשפיע על התנהגותם של בני נוער בעתיד
בפרקים שניתחנו נתקלנו במספר רב של קטעים אלימים
אשר ההשפעה שלהם יכולה להיות מסוכנת מאוד עבור בני הנוער וניהול חיי חברה תקינים.
חשוב לציין כי, לתקשורת ההמונים השפעות רבות על
שכבות הגיל השונות החיות במדינה ובכלל, השפעה היא תוצאה של אינטראקציה חברתית בין
שני גורמים – משפיע ומושפע ובמקרה הנ"ל מוען ונמען – אשר האחד מהם המוען
מחולל אצל השני, הנמען, תגובה כלשהי. התגובה עשויה להתרחש באחת או יותר מן הרמות
האלה – קוגניטיבית, רגשית או התנהגותית. מקורם של המושגים הללו בפסיכולוגיה, והם
מתייחסים לשלושת הממדים של הפעילות האנושית :
- הרמה הקוגניטיבית – מתייחסת למכלול הפעילויות השכליות,
המנטליות כגון – תפיסה, עיבוד נתונים, זכירה, חשיבה או למידה. השפעתם של
אמצעי התקשורת ברמה הקוגניטיבית מתבטאת למשל בידיעה מיהו נשיא איטליה בעקבות
צפייה ה"מבט לחדשות" או בהבנת הפעילות הכלכלית של המשק בעקבות
קריאת מדור הכלכלה בעיתון, או בהערכת השיטה הקפיטליסטית כטובה ביותר.
- ברמה הרגשית – חשיפה לאמצעי התקשורת עשויה לעורר תגובות
או מצבי רוח כגון – כעס, עצב, שמחה, הנאה או חרדה.
- ברמה ההתנהגותית – החשיפה לאמצעי
התקשורת עשויה להשפיע על הנמען בכמה וכמה היבטים לדוג' – להצביע למפלגה
מסוימת בעקבות צפייה בתשדיר הבחירות שלה.
ניתן לראות דוגמה לכך באחד מהניתוחים של פרקי
גאליס, כאשר בסצנה מסוימת בחדר האוכל של הכלא מוצג לנו ליעם יחד עם חברו הנכה כאשר
ליעם יושב בשולחן ומחכה לאותו חבר וכאשר החבר "הנכה" עובר במסדרון חדר
האוכל שאר האנשים שם מרביצים לו וצוחקים מדבר זה, דבר זה נתפס בעיני אותם אנשים
כדבר לגיטימי אשר מרביצים לאדם שחלש מהם בכמה וכמה מובנים וכמובן שדבר זה יכול
להשפיע על בני נוער וילדים בהתנהגות שלהם כלפי אנשים בעלי מוגבלות כאלו או אחרות,
דבר זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שבני נוער יראו אדם בגיל שלהם בעל מוגבלות כלשהי
ובמקום לעזור לו יצחקו עליו, ירביצו לו, ירקו עליו וכו'...
הסכנה הטמונה כאן היא שדבר זה ייתפס כלגיטימי
בעיני הדורות הבאים אשר יאמצו זאת לחלק משגרת חייהם. בנוסף, בקטע זה בחדר האוכל
ניתן לראות זלזול כלפי אותו "נכה" כאשר אחד מ"כנופיית הדמעות"
אשר שולטת בכלא המקומי פונה אל אותו "נכה" בטענה מדוע לא צחצח את נעליו
בבוקר ושיש לו 2 דק' לעשות זו, ובנוסף קורא לו בשם גנאי ומעליב כאשר הוא קורא לו
"נכה" - דבר זה יכול להשפיע במידה רבה על בני נוער וילדים כיום כאשר הם
צופים בתכנית זו, חשוב לציין כי בעיני אותם כנופיה זה נחשב לדבר לגיטימי ולא
פוגעני אך במידה ודבר זה ייקלט כך גם אצל בני הנוער או הילדים כיום זה יכול להוות
בעיה והסיבה היא שאותם בני נוער עתידים לפנות בצורה משפילה ומזלזלת לאנשים בעלי
מוגבלות כלשהי אשר נמצאים בסביבתם ואין לדעת אם הם אף מסוגלים לפגוע באותם אנשים.
ישנה תפיסה שמועברת בקטע בחדר האוכל לפיה החלש חייב לרצות את החזק וניתן לראות זאת
בכך שה"נכה" כביכול צריך לרצות את ראש הכנופיה משום שהוא בעל מוגבלות
כלשהי, דבר זה יכול להשפיע לרעה על דור העתיד בכך שאם דבר זה ייקלט אצל אותם
ילדים\בני נוער כלגיטימי הם פשוט יינצלו את אותם אנשים אשר חלשים מהם במידה כזו או
אחרת.
וזאת בעצם תאוריית הלמידה החברתית של בנדורה, נקודת המוצא התאורטית של בנדורה היא כי האדם הינו יצור
חברתי, ולא ניתן להבין את האופן שבו הוא לומד, גדל ומתפתח ללא היכרות מספקת עם
הסביבה החברתית בה הוא חי. תהליך הלמידה של האדם מושפע בראש ובראשונה מהסביבה-
באמצעות תהליך אוטומטי המכונה חברות, רוכש האדם את ההתנהגויות ואת הערכים המקובלים
בקבוצת ההשתייכות שלו.
בנדורה טען שהתאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית רואה את האדם
כמושפע מדחפים פנימיים בלבד, ואילו התיאוריה ההתנהגותית של פסיכולוגים כגון סקינר
ו-ווטסון, מתייחסת להשפעות הסביבתיות החיצוניות בלבד. לעומתם, ראה בנדורה את
ההתנהגות האנושית כנובעת ממשחק בין הגורמים הפנימיים לחיצוניים, ובכך הוא ביקש
לשלב בין שתי נקודות המבט הכביכול סותרות הללו. את המודל של בנדורה ניתן לראות
בתור משולש שווה צלעות, עם שלושה קודקודים המשפיעים זה על זה. בקודקוד האחד נמצאים
הגורמים האישיים: אמונות, ציפיות ודימוי עצמי; בקודקוד השני נמצאת ההתנהגות הגלויה
ובשלישי, ההשפעות הסביבתיות. כל אחד מהקודקודים הללו משפיעים באופן עקבי ומתמשך
אחד על השני: הסביבה מעצבת את התנהגות האדם באמצעות מערכת של חיזוקים ועונשים,
המשפיעים על האמונות ועל הציפיות שלו. ההתנהגות משפיעה על הסביבה ומשנה אותה וכן
הלאה.
דוגמה נוספת לכך ניתן לראות באחד
מהניתוחים של פרקי השמיניה כאשר ישנה סצנה בה תלמידה אשר עתידה להיות חלק מהפרויקט נכנסת בלי
כוונת תחילה אל שרותי הבנים שם פוגשת באדם שיושב בצורה די מוזרה אשר מעוררת חשד,
ואכן החשד הנ"ל התממש אצל הבחורה - לפיה אותו אדם השתמש בסמים בבית הספר
ומפרטת זאת ע"י שימוש במילים כמו קוקאין, הרואין וכו' מילים שכמובן ילד מתחת
לגיל העשרה ובכלל לא צריך להיחשף אליהם, אך הדבר שהיא לא ידעה הוא שהוא עתיד להיות
חלק מהפרויקט אליו היא מצטרפת והדבר אשר הזריק אל הזרוע שלו הוא בכלל אינסולין על
מנת לטפל במחלת הסוכרת שלו.
שירי שדה שרביט, פסיכולוגית
ילדים מסבירה כי "המדיה הדיגיטלית חושפת ילדים לתכנים מאוד קיצוניים ומעוררי
עניין". הם פוגשים אלימות והתנהגות בוגרת שלא מותאמת לגיל שלהם. יש כאן חשיפה
מוקדמת למידע שגדול עליהם, ואין להם מספיק כלים קוגניטיביים ורגשיים כדי להתמודד
עם מה שהם רואים, לתת לזה משמעת בקונטקסט רחב יותר ולחשוב מה מתאים להם.
זה יכול לעורר מתח בקרב ילדים,
כמו גם התנהגויות שלא תואמות לגיל שלהם כגון עישון, שימוש בסמים והתנהגות מינית
שבסופו של דבר פוגעת בילד.
פרמטר
|
גאליס עונה 6 פרקים 1+2 (משולב)
|
גאליס עונה 7 פרק 15
|
השמיניה עונה 1 פרק 1
|
השמיניה עונה 3 פרק 116
|
אורך פרק
|
46:38 דק'
|
31:18 דק'
|
25:29 דק'
|
21:45 דק'
|
מס' סצנות אלימות בפרק
|
4
|
3
|
3
|
2
|
חשוב לציין כי כמות האירועים
האלימים הדמיוניים אליהם נחשפים ילדים, גדולה בהרבה מכמות האירועים האלימים
האמיתיים, אליהם הם נחשפים. חישוב שנעשה לפני מספר שנים על ידי איגוד הפסיכולוגים
האמריקני הראה שעד שילד מסיים את בית הספר היסודי, הוא צופה בטלוויזיה בממוצע בכ –
8,000 רציחות ובלמעלה מ-100,000 מעשי אלימות אחרים, בשעה טיפוסית של תכנית ילדים
צופה הילד בתקרית אלימה בין תוקף לקורבן בממוצע כל 4 דקות, בעוד שבתכניות שאינן
מופנות לילדים מוצגות תקריות אלימות בכל 12 דקות בממוצע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה